הפרעות של רצפת האגן

יובש בנרתיק (אטרופיה וגינלית)

הנרתיק של האישה הוא איבר המתאפיין ברטיבות טבעית. הורמון המין הנשי האסטרוגן אחראי לרטיבות טבעית זו ובהיעדרו הנרתיק הופך יבש והרירית הופכת דקה (אטרופיה וגינלית).

יובש בנרתיק מופיע באופן טבעי עם הפסקת מחזורים החודשיים וירידת רמות האסטרוגן בגוף (גיל המעבר או המנופאוזה) ויכול להופיע גם באופן מלאכותי במצבים רפואיים שונים המדכאים את פעילות השחלות והפרשת האסטרוגן הטבעי כגון: טיפולים כימיים לאחר סרטן, כריתת שחלות, תרופות להמשך טיפול בסרטן שד כגון טמוקסיפן ולטרזול, או ירידה ברמת הורמון האסטרוגן בגוף מסיבות שונות.
הביטוי ליובש וגינלי מתבטא באי נוחות וכאבים ביחסי מין, דלקות חוזרות בשתן ודלקות בנרתיק, שלפוחית שתן רגיזה ורפיון של הנרתיק. במקרים של יובש וגינלי קיים חשש לפגיעה במערכת היחסים האינטימית עם בן הזוג שכן קיום יחסי מין הופך כאוב עד בלתי נסבל.
קיימים טיפולים מקומיים לטיפול ביובש וגינלי כגון משחה או נרות על בסיס אסטרוגן שמגבירים לחות מקומית ומעלים את רטיבות הרירית. בנוסף, קיימות משחות על בסיס חומצה היאלורונית או הזרקת חומצה היאלורונית לרירית הנרתיק שמעלות את לחות הנרתיק ומפחיתה את הכאב הנובע מהיובש.
הטיפול המתקדם בתחום, מתבצע בעזרת מכשיר לייזר גינקולוגי חדשני, הפועל באמצעות מתמר, דומה לזה המשמש לאולטרסאונד גינקולוגי המוחדר לנרתיק ומטפל בבעיה המקומית ובכך נותן מענה ללא ניתוח, ללא הרדמה,ללא כאבים וללא שימוש בתרופות.
הלייזר הווגינלי מחדש את שכבת הקולגן ואת רירית הנרתיק ומשקם את התאים והבלוטות האחראיים על הפרשת הלחות המקומית. כתוצאה מכך, נעלמת תחושת היובש והנרתיק חוזר להיות איבר מפריש בעל רטיבות טבעית ובעל חומציות טבעית המונעת יצירת דלקות.

הטיפול מתבצע בסדרה של שלושה או ארבעה מפגשים בני 20 דקות כל אחד, בהפרש של 5-6 שבועות, וטיפול משמר של עשרים דקות פעם עד פעמיים בשנה.

כאבים בכניסה לנרתיק, וסטיבוליטיס, וגיניזמוס

לנשים הסובלות מתופעת הוסטיבוליטיס (כאבים בחדירה לנרתיק ) או וגיניזמוס (כיווץ שרירי רצפת האגן) ולנשים הסובלות מכאבי צלקות בעקבות ניתוחים או טראומה מקומי, נפגעת איכות החיים.

בתחילה מבוצע אבחון בעזרת תשאול ואנמנזה מקיפה לאישה. בהמשך מתבצעת בדיקה קלינית של האזור. מקובל לבדוק את הרגישות במפתח הנרתיק בעזרת מטוש. הפעלת לחץ קל עם מטוש באזור הוסטיבולום עוזר למפות את האזורים הרגישים במפתח הנרתיק. בדיקה גניקולוגית מקיפה וכן בדיקה נוירולוגית לאזור הכרחית אף היא.

לאחר בירור ושלילת בעיה חריפה או דלקת באזור, ניתן להתחיל בטיפול שמרני, הכולל שינוי אורחות חיים, שימוש בתכשירים טבעיים שאינם יוצרים גירוי מקומי של הרקמה, טיפול מקומי במשחות ושמנים, טיפול בפיזיותרפיה וכן טיפול במרחיבים. לעיתים, יש צורך בטיפול במסגרת מרפאת כאב ובתמיכה נפשית פסיכולוגית וסקסולוגית לאורך החיים עם כאבים כרוניים ושיבוש חיי המין והחברה.
כיום, ניתן להיעזר בלייזר גניקולוגי מתקדם הנותן מענה טיפולי בעזרת קרני החום המוקרנות ממנו לאזורים הבעייתיים ומקל על תחושת הכאב המקומית.
טכניקה נוספת היא הזרקת חומרי מילוי כדוגמת חומצה היאלורונית, או הזרקת בוטוקס לטיפול בכיווץ שרירים כרוני של רצפת האגן.
במקרים קשים ניתן לבצע ניתוחים המקלים על תחושת הכאב ואי הנוחות בנרתיק. אחד הניתוחים נקרא וסטיבולקטומי, במהלכו נכרתת שכבת הרירית בהיקף הכניסה לנרתיק והשכבה מתחתיה.

תיקון נזקי לידה

לעיתים במהלך הלידה, נפגע אזור החיץ והנרתיק, בעקבות קרעים הנוצרים באופן ספונטני ע”י מעבר התינוק או בשל חתכים מבוקרים המבוצעים באופן יזום ע”י הצוות הרפואי, על מנת לאפשר את מעבר הילוד. הקרעים הספונטניים יכולים להופיע באזור השפתיים הקטנות, הדגדגן, הנרתיק או פי הטבעת. החיתוך המבוקר ע”י הצוות הרפואי, נעשה לרוב במספרים לצד הימני-תחתון של הנרתיק. האזורים שנפגעים במהלך הלידה, נתפרים בחדר הלידה ע”י הצוות הרפואי. אולם לעיתים, הריפוי לאחר הלידה איטי והתוצאה אינה תמיד סימטרית, דבר שיכול לגרום בהמשך לאי נוחות באזור הנרתיק או לכאבים במהלך קיום יחסי מין. ייעוץ ייחודי ניתן לנשים לקראת לידה שסבלו בלידות קודמות מנזק לרצפת האגן, כמו קרעים בסוגר של פי הטבעת או בנרתיק (קרעים דרגה 3 ו-4 של פי הטבעת).

הטיפול בתיקון נזקי הלידה, מתבצע בד”כ מספר חודשים לאחר הלידה. לאחר שיחה עם האישה ובדיקתה והערכת הנזק, ניתן להחליט על הטיפול- שמרני או ניתוח. טיפול שמרני כולל טיפול בעזרת משחות מקומיות או צריבה מקומית של רקמת צלקת, טיפול בלייזר מקומי, הזרקת חומצה יהלורונית לאזור, או תיקון ניתוחי בהרדמה מקומית או כללית. במהלך התיקון יש הקפדה על החזרת האנטומיה התקינה ושמירה על המראה והתפקוד התקינים של הנרתיק.

ציסטה ומחיצה וגינלית

ציסטה בנרתיק

במרבית המקרים מדובר בציסטות שפירות שמקורן מולד או שמופיעות בהדרגה במהלך התפתחות חיי הילדה הנערה או האישה הבוגרת. הן יכולות להופיע בתוך הנרתיק, מחוץ לו או ליד צינורית השתן. לרוב הביטוי הוא אי נוחות, בליטה, כאב מקומי, לחץ, הפרשה או דימום, אי נוחות או כאבים ביחסי מין ודלקות חוזרות בנרתיק ובשתן. במקרים נוספים היא אינה גורמת לתסמינים ומתגלה באקראי בבדיקה גניקולוגית שגרתית.
סוגי הציסטות השכיחות הן -ציסטה מולרית המופיעה בדופן הנרתיק, ציסטה ע”ש ברטולין המופיעה בפתחי הנרתיק ומקורה בחסימת צינור בלוטת ברטולין וציסטה ע”ש גארטנר שמופיעה בסמוך לצינורית השתן ומקורה בשייר התפתחותי עוברי.
האבחון נעשה בבדיקה וגינלית ותשאול האישה על משך זמן המצאות הציסטה והתסמינים. לעיתים, נדרשת הדמיה של אולטרסאונד CT או MRI. יש להבדיל בין מצבים היוצרים תסמינים דומים כגון בלט על רקע צניחת אברי אגן, דיברטיקולה של צינורית השתן, או מצבים נוספים הגורמים לנפיחות או כאבים בנרתיק.
טיפול: תלוי במיקום הציסטה ובסוגה. ניתן לטפל שמרנית ולבצע מעקב בלבד או לתת טיפול אנטיביוטי, אולם במרבית המקרים הטיפול הוא כירורגי, פתיחת הציסטה ניקוזה והסרתה. הפעולה לרוב אינה כרוכה באשפוז, הכאבים קלים והחזרה לשגרה מהירה. לרוב הסיכויים לחזרת הציסטה קטנים לאחר התערבות ניתוחית.

מחיצה נרתיקית

זהו מצב מולד שמקורו בהפרעה בתהליך יצירת הנרתיק ומערכת המין הנקבית אצל העוברית.
מחיצה אורכית של הנרתיק (Longitudinal vaginal septum) נגרמת מחוסר השלמה בתהליך איחוי שני חלקי הנרתיק. מחיצה רוחבית של הנרתיק (Transverse vaginal septum) נגרמת מהפרעה בתהליך יצירת חלקו החיצוני של הנרתיק וקרום הבתולין. נוכחות מחיצות בנרתיק יכולות לגרום לחסימה מלאה או חלקית של פתח וחלל הנרתיק, הפרעה בניקוז המחזור, קושי או הגבלה בהכנסת טמפון וכאבים או חוסר יכולת לקיים יחסי מין.

לרוב הטיפול הוא ניתוחי, בהרדמה מקומית או הרדמה כללית קצרה, או בשימוש בלייזר וגינלי. הפעולה לרוב אינה כרוכה באשפוז, הכאבים קלים והחזרה לשגרה היא מהירה.