סינדרום השלפוחית הדואבת – IC

סינדרום השלפוחית הדואבת IC) Interstitial cystitis), היא מחלה המסבה סבל רב ופוגעת באופן ניכר באיכות החיים של האישה. בעיקרה, מתבטאת בכאבים עזים באזור שלפוחית השתן והאגן בעיקר בעת אגירת שתן ובנוסף בסימפטומים של תכיפות ודחיפות ניכרת במתן שתן במהלך היום והלילה.

התסמונת נחשבת להפרעה כרונית ומשכך קיימות לה תקופות התלקחות והקלה, אשר תלויות בין השאר במצבי דחק נפשי, שינויים הורמונליים, פעילות גופנית, אכילת מזון חריף משומר או חומצי, קפאין, אלכוהול, עישון, יחסי מין ודלקות בשתן.

הגורם למחלה איננו ידוע, אולם התוצאה הסופית הינה פגיעה בשכבת הציפוי הפנימית המגנה על שלפוחית השתן ובשל כך לחדירה של חומרים המגרים את דופן שלפוחית השתן וגורמים לדלקת מקומית ולכאב עז. הופעת מחלות נלוות כגון מעי רגיז ופיברומיאלגיה, שכיחה בקבוצת נשים זו.

כיצד ניתן לאבחן את התופעה?

הקריטריונים להגדרת המחלה אינם חד משמעיים ובשל כך הקושי באבחון. בראשית הבירור יש לתשאל את האישה לגבי הסימפטומים, בהמשך יש לשלול גורמים אחרים לכאב, כגון דלקות, אבנים, גידול, הפרעה עצבית או אנטומית. השלמת האבחנה תתבצע בעזרת ביצוע של בדיקה גופנית, בדיקות שתן חוזרות, בדיקת ציטולוגיה של השתן ואולטרסאונד כליות ודרכי שתן.

בנוסף, ניתן לבצע בדיקת ציסטוסקופיה אבחנתית. במסגרתה מתבצעת צפייה בחלל השלפוחית וצינורית השתן בעזרת מצלמה זעירה. הבדיקה מסייעת בקידום אבחנת המחלה, שלרוב תתבטא בצורת מראה דלקתי ושטפי דם קטנים המדממים לאחר מילוי וריקון השלפוחית. בנוסף, הופעת כיבים (Hunner's Ulcer) וביופסיה של השלפוחית אשר חושפת סימנים של דלקת כרונית, יהוו גם הם אינדיקציה לקיום מחלת ה-IC .

בשל חוסר מודעות של צוותים רפואיים למחלה, נשים רבות מתמודדות עם אבחנה מאוחרת או שגויה. הכאבים העזים והיעדר טיפול מוקדם, מביאים לכך שאחוז ניכר מהנשים מפתחות תלות במשככי כאבים, סובלות מדיכאון ועוזבות את מקומות עבודתן. אבחנה מוקדמת של המחלה עשויה לחסוך בדיקות, טיפולים מיותרים וסבל של האישה. כמובן ומעל הכול- משפרת את איכות חיי המטופלות.

מהן דרכי הטיפול בIC ?

טרם נמצא טיפול בודד יעיל בעבור הסובלות מ IC  והעיקרון הטיפולי בנשים אלה הנו טיפול רב תחומי. ניתן לחלק את הטיפולים השונים למספר קבוצות הכוללות: טיפול התנהגותי, טיפול משלים (דיקור סיני, הומיאופתיה), פיזיותרפיה, תרופות וניתוחים.

הטיפול ההתנהגותי

טיפול התנהגותי כולל שינוי בדיאטה- הימנעות מקפאין, אלכוהול, משקאות חומציים או מוגזים והימנעות ממאכלים חריפים משומרים או מתובלים היכולים להחמיר את התסמינים. בנוסף, אימון השלפוחית(Bladder Training) ולימוד תרגילי הסחה ודחייה מקנים לנשים דרכים שבעזרתן ניתן לדכא את תחושת הדחף והתכיפות למתן שתן.

פיזיותרפיה וטיפול משלים

פיזיותרפיה, ביופידבק ועיסוי מיופסציאלי להרפיית שרירי האגן והקלה על הכאב, נחשבים אף הם כטיפולים מקובלים למטופלות הסובלות מ-IC.

טיפול תרופתי

הטיפול התרופתי משלב בין תרופות המפחיתות את הכאב והדלקת (TCA, אופיאטים, SSRI'S, ותרופות המפחיתות את הדחיפות והתכיפות (אנטיכולינרגיות, בטא 3- אגוניסטיות).
בעבר, אלמירון נחשבה כתרופה אשר עשויה לתקן את הנזק שבשכבת הציפוי של השלפוחית, אך מחקרים עדכניים העלו דופי בטענה זו.

בנוסף, טיפול בשטיפות שלפוחית השתן בעזרת תרכובות חומרים או נגזרות של חומצה היאלורונית, מסייעים בריפוי שכבת ציפוי השלפוחית הפצועה, מפחיתים דלקת ומקלים על הכאב. השטיפות המקובלות כיום הינן- DMSO, CYSTISTAT, HYACYST .

קיימים גם טיפולים פולשניים להקלה על תסמיני המחלה, כגון- ציסטוסקופיה ומילוי שלפוחית בלחץ, (Cystodistension) הזרקת רעלן הבוטוליניום (Botulinum Toxin A) או השתלת קוצב סקרלי. ניתוחים של שלפוחית השתן הינם האופציה הטיפולית האחרונה ויעשו רק בהעדר פתרון אחר.